שמות, פרק ח׳, פסוק ח׳

מיד כאשר וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מֵעִם פַּרְעֹה, הזדרז משה להתפלל לה' כדי שהמכה תסתיים בדיוק במועד שקבע. הכתוב מציין כי וַיִּצְעַק מֹשֶׁה, זעקה שנבעה מהסיכון שלקח כשהתחייב לכך באופן עצמאי, מהצורך לבקש נס חלקי שבו הצפרדעים יישארו ביאור, או כדי להתגבר על רעש הקרקור. תפילתו הייתה עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים, כלומר על קיום ההבטחה שנתן, ויש המפרשים שביקש על מותן, מלשון דֶּבֶר. המילים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה מבהירות שה' הוא שהביא את המכה ולא כוחות הטבע, וכי משה התפלל רק על הצפרדעים שהזיקו לפרעה ביבשה.