קרה לכם פעם שהבטחתם לחבר הבטחה גדולה, ופתאום התחלתם לדאוג שאולי לא תצליחו לקיים אותה? תחושת הלחץ הזו דומה מאוד למה שהרגיש משה כשיצא מארמון פרעה. משה הרגע עשה משהו אמיץ ויוצא דופן: הוא הבטיח לפרעה שהצפרדעים יסתלקו ביום למחרת. אבל משה עשה זאת על דעת עצמו, עוד לפני שה' אמר לו מתי המכה תסתיים. עכשיו, כל השליחות שלו עמדה למבחן. אם הצפרדעים לא ייעלמו בדיוק בזמן שהבטיח, פרעה יצחק עליו ולא יאמין לו יותר.
בגלל הסכנה הגדולה הזו, הכתוב מתאר שוַיִּצְעַק משה אל ה'. הוא לא התפלל בשקט כמו במכות אחרות, אלא זעק מכל הלב כדי שה' יעזור לו לקיים את ההבטחה. משה אפילו לא חיכה, אלא התפלל באותו רגע ממש. הוא התפלל עַל דְּבַר הַצְפַרְדְּעִים אֲשֶׁר שָׂם לְפַרְעֹה, כלומר, הוא ביקש מה' שיעזור לו לעמוד בדיבור ובהבטחה שהוא קבע עם פרעה. הוא ביקש שה' יסלק את הצפרדעים שהזיקו בארמון, כדי שפרעה יראה שה' הוא זה שהביא את המכה, והוא גם זה שיכול לסיים אותה בדיוק בזמן שהובטח.