הדרישה לצאת דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים נֵלֵךְ בַּמִּדְבָּר נועדה ליצור ריחוק פיזי ממצרים ולהוביל את העם ליעד רוחני שבו ה' יורה להם כיצד לעבוד אותו. שם הם יקיימו את המטרה וְזָבַחְנוּ לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ, אך ההכרזה כי הדבר ייעשה רק כַּאֲשֶׁר יֹאמַר אֵלֵינוּ מבהירה שה' לבדו יקבע את חוקי ההקרבה, כולל סוג הבהמות וכמותן. ניסוח זה מבטא עמידה תקיפה מול פרעה, שכן הוא דוחה את תנאיו של השליט המצרי ומכפיף את העם אך ורק לצו האלוהי. יתרה מכך, אמירה זו מאפשרת למשה להשאיר פתח עתידי להקרבת בקר, ולא להתחייב רק להקרבת צאן הנחשב לתועבת מצרים, ובכך הוא נמנע מלהיתפס בסתירה בהמשך הדברים.
שמות, פרק ח׳, פסוק כ״ג
פרשת וארא
דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔ים נֵלֵ֖ךְ בַּמִּדְבָּ֑ר וְזָבַ֙חְנוּ֙ לַֽיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ כַּאֲשֶׁ֖ר יֹאמַ֥ר אֵלֵֽינוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.