משה מסרב להצעת פרעה להקריב במצרים ומבהיר כי לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן, שכן הדבר אינו ראוי ויעורר התנגשות תרבותית ודתית. הצאן שישראל עתידים לזבוח לה' נחשב תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, בין אם משום שהמצרים סגדו לו כאל ובין אם משום שתיעבו שחיטת בהמות. אף שמשה פנה לפרעה בנימוס והזכיר את "אלוהי מצרים", התורה משתמשת במונח "תועבה" כדי לגנות את האלילות, שעצם זביחתה מפגינה את שליטת הבורא בטבע. לאור זאת, משה עובר לנימוק ביטחוני ושואל בתמיהה הֵן, כלומר האם יעלה על הדעת, שנקריב את הצאן לעיני המצרים וְלֹא יִסְקְלֻנוּ. זביחה פומבית שכזו תפגע באמונתם ותוביל בהכרח למהומה אלימה שבה ההמון ירגום את בני ישראל באבנים.
שמות, פרק ח׳, פסוק כ״ב
פרשת וארא
וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לֹ֤א נָכוֹן֙ לַעֲשׂ֣וֹת כֵּ֔ן כִּ֚י תּוֹעֲבַ֣ת מִצְרַ֔יִם נִזְבַּ֖ח לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ הֵ֣ן נִזְבַּ֞ח אֶת־תּוֹעֲבַ֥ת מִצְרַ֛יִם לְעֵינֵיהֶ֖ם וְלֹ֥א יִסְקְלֻֽנוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.