בעקבות ההרס הכבד של מכת הערוב, וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, תוך שהוא פונה בהזמנה מכובדת וישירה אל משה כדמות המרכזית שבידה לעצור את המכה, ומתייחס לאהרן כטפל לו. מתוך חרדה שמגפה תפגע גם בו, הוא מסכים חלקית לדרישתם ומכריז לְכוּ זִבְחוּ לֵאלֹהֵיכֶם, שכן הבין שהמכות ניחתו עליו משום שישראל נמנעו מלהקריב לה'. אולם, מיד הוא מצמצם את הסכמתו ודורש שההקרבה תיעשה רק בָּאָרֶץ, כלומר בתוך גבולות מצרים ולא במסע במדבר. הגבלה זו נובעת מרוע לב ומחשש שמא ישראל יברחו, אך גם מהכרתו החדשה של פרעה כי ה' שולט גם במצרים, ולכן ניתן לעבוד אותו במקומם הנוכחי.
שמות, פרק ח׳, פסוק כ״א
פרשת וארא
וַיִּקְרָ֣א פַרְעֹ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה וּֽלְאַהֲרֹ֑ן וַיֹּ֗אמֶר לְכ֛וּ זִבְח֥וּ לֵאלֹֽהֵיכֶ֖ם בָּאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.