תארו לעצמכם עיר מוקפת בחומה חזקה ששומרת עליה מאויבים. מה קורה אם פתאום נשבר חלק מהחומה ונפער בה חור גדול? הגיבורים של העיר צריכים לרוץ מיד לאותו מקום שבור כדי להגן על התושבים. הנביא יחזקאל מסביר למנהיגים ולנביאי השקר שהם היו אמורים להיות השומרים של עם ישראל, אבל הם לא עשו את תפקידם. כאשר העם התנהג בצורה לא טובה, זה היה כאילו נוצר חור בחומה הרוחנית שלהם. המקום השבור הזה בחומה נקרא בַּפְּרָצוֹת.
הנביא מאשים את המנהיגים ואומר לֹא עֲלִיתֶם בַּפְּרָצוֹת, כלומר, לא התפללתם על העם ולא עשיתם מעשים טובים שהיו יכולים לעצור את הסכנה מלהגיע. בנוסף, הוא אומר להם וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר, שזה אומר לבנות כותל, אבל הכוונה היא שהם דווקא לא בנו את החומה מחדש. הם לא הסבירו לעם במה הם טעו ולא עזרו להם לחזור בתשובה. במקום להיות גיבורים שמגנים על העיר, הם ברחו כמו שועלים כשהגיעה סכנה, ואפילו ניצלו את המצב הקשה לטובתם האישית. כל המטרה של תיקון המעשים הייתה כדי שהעם יוכל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם ה', שזהו יום שבו ה' מביא עונש על התנהגות רעה. אם המנהיגים היו עוזרים לעם לבנות חומת מגן של תשובה ומעשים טובים, הזכות הזו הייתה שומרת עליהם במלחמה ולא נותנת לאויב לנצח אותם.