נסו לחשוב מה קורה כשאנשים מוכנים להגיד דברים לא נכונים, רק בשביל לקבל פרס ממש קטן. הנביאות שעליהן מדובר עשו בדיוק את זה, ובכך הן גרמו למצב של וַתְּחַלֶּלְנָה. הן פגעו בכבודו של ה' כי במקום שהעם יסמוך עליו, הן גרמו לאנשים להאמין בקסמים ובשקרים. כל זה לא קרה בסתר, אלא אֶל־עַמִּי, כלומר ממש בתוך העם ובאופן גלוי לכולם.
אולי תחשבו שהן קיבלו אוצרות על השקרים שלהן, אבל האמת היא שהן הסכימו לשקר בעבור תשלום עלוב מאוד: בְּשַׁעֲלֵי שעורים, שזה בסך הכל חופן קטן של תבואה שממלא את כף היד, וּבִפְתוֹתֵי לחם, שזה רק חתיכות ופרוסות קטנות. בשביל קצת אוכל פשוט הן היו מוכנות למכור את הנבואות שלהן.
הנביאות האלו ניסו לְהָמִית נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־תְמוּתֶנָה וּלְחַיּוֹת נְפָשׁוֹת אֲשֶׁר לֹא־תִחְיֶינָה. הן פשוט המציאו גורלות של אנשים. הן הפחידו אנשים טובים וצדיקים ואמרו להם שצפוי להם סוף רע, ומצד שני הבטיחו לאנשים רשעים שיהיו להם חיים טובים ושמחים. כמובן שכל אלו היו רק הבטחות שווא שלא יתגשמו לעולם. הדבר העצוב ביותר בכל הסיפור הזה מופיע במילים בְּכַזֶּבְכֶם לְעַמִּי שֹׁמְעֵי כָזָב. הנביאות אמנם ניצלו את האנשים ושיקרו להם, אבל החטא הצליח להמשיך ולגדול משום שהעם עצמו בחר להקשיב לשקרים האלו ולהאמין להם.