לאחר שורת נבואות תוכחה שהופנו כלפי נביאי השקר הגברים, אשר עסקו לרוב בנבואות פוליטיות ולאומיות בראש חוצות, משנה כעת הנבואה את מיקודה ופונה לקבוצה אחרת בחברה. ה' מצווה על יחזקאל להתעמת עם נביאות השקר, נשים שעסקו בכישוף ובהונאה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ, אברבנאל].
המילה ואתה מציינת את המעבר מנבואת הזעם על הגברים אל הנשים. נשים אלו מתוארות כהמתנבאות מלבהן, כלומר, הן אינן מקבלות מסר אלוהי אלא בודות את דברי הנבואה מתוך שכלן ודמיונן האישי [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסבירים כי נשים אלו הציגו את עצמן כמי שרוח ה' פועמת בהן, והתיימרו להגיד עתידות ולחרוץ גורלות של אנשים פרטיים, כגון מי יחיה ומי ימות, או איזה גורל טוב או רע מצפה להם. למעשה, הן שילבו בעבודתן מעשי כשפים, תוך שהן מסוות אותם וטוענות בפני הציבור כי כוחן נובע מנבואה אלוהית אמיתית [רד"ק, אברבנאל].
מבחינת מסורת הנוסח של הפסוק, בצירוף אל בנות, מתברר כי בעבר היה קיים חילוף גרסאות בין מסורות שונות שנידונו בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל, כאשר גרסה אחת הציעה את המילה "על" במקום "אל". עם זאת, המסקנה המסורתית היא שהנוסח המדויק, המקובל בכל הספרים והנתמך על ידי כללי המסורה, הוא "אל בנות" [מנחת שי].