יחזקאל, פרק י״ח, פסוק כ״א

מידת הצדק של ה' קובעת שכשם שאדם אינו נענש על חטאי אביו, כך הוא גם אינו נענש על חטאי העבר של עצמו אם החליט לשנות את דרכיו. תהליך התיקון של הָרָשָׁע מתחיל בעבר, כִּי יָשׁוּב מִכָּל חַטֹּאתָו מתוך חרטה ועזיבה מוחלטת של פשעיו, וממשיך בתיקון העתיד כאשר הוא מקפיד מכאן ולהבא על קיום המצוות, וְשָׁמַר אֶת כָּל חֻקּוֹתַי וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. ברגע שהאדם מתחרט באמת חטאי העבר נמחקים והוא נחשב כצדיק גמור, שכן הדין נקבע על פי סופו של האדם. שכרו מובטח באופן כפול, חָיֹה יִחְיֶה לֹא יָמוּת, המבטא זכייה בחיים בעולם הזה ובחיי הנפש לצד הצלה ממוות בעולם הבא וממיתת הגוף. קבלת תשובה זו אינה שינוי ברצונו של ה', אלא מימוש רצונו המקורי מלכתחילה שהחוטא ישוב מדרכו ויזכה בחיים.