ה' נשבע בשבועה חמורה לשים קץ לתפיסה שגויה שהשתרשה בעם, ומצהיר חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יֱהֹוִה כי מעתה ואילך יובהרו דרכי משפטו. הוא קובע אִם־יִהְיֶה לָכֶם עוֹד מְשֹׁל הַמָּשָׁל הַזֶּה בְּיִשְׂרָאֵל, כלומר הפתגם העממי ייעלם לחלוטין מן הדיבור והמחשבה, שכן המילה אִם משמשת כאן כשבועת שלילה שמשמעותה "לא", והמילה מְשֹׁל פירושה לומר משל. המשל ייעלם משום שה' עתיד להודיע לעם את משפטו האמיתי, כך שיבינו שהצדק עמו ויפסיקו לטעות. מאחר שכל הנפשות שאובות מכבודו וירדו לעולם בגוף בשר ודם כדי לדבוק בדרכיו, הן שייכות לו במידה שווה והוא חפץ בחייהן ולא במותן. לפיכך, בלתי מתקבל על הדעת שה' יעניש נפש שלא חטאה לו.
יחזקאל, פרק י״ח, פסוק ג׳
חַי־אָ֕נִי נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֑ה אִם־יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם ע֗וֹד מְשֹׁ֛ל הַמָּשָׁ֥ל הַזֶּ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.