התנהגותו המוסרית והחברתית של האדם הישר ניכרת בהימנעותו מניצול כלכלי ומגזל, ולצידה בעשיית חסד פעילה כדוגמת חלוקת מזון לרעבים והענקת לבוש לחסרי כול.
הפרשנים ממקדים את תשומת הלב בביטוי חֲבֹל לֹא חָבָל. המשמעות הכללית היא שהאדם לא לקח משכון מחברו שלא כדין [ביאור שטיינזלץ]. פירוש ממוקד יותר מסביר כי הכוונה היא שהמלווה לא עיכב את המשכון אצלו בזמן שהיה עליו להשיבו ללווה, למשל כאשר לא השאיר את המשכון בידו לאחר שקיעת השמש, כפי שדורשת ההלכה לגבי משכון של אדם עני [רד"ק, מצודת דוד].
מבחינת מסורת נוסח המקרא, במילה וְעֵרוֹם חסרה האות יו"ד והיא נכתבת באות וי"ו מלאה, כפי שמופיע בספרים המדויקים [מנחת שי].