יחזקאל, פרק י״ח, פסוק י״ט

העם מבקש להבין את גבולות האחריות האישית ושואל ואמרתם מדוע לא נשא הבן בעוון האב, כלומר מדוע צאצא אינו סובל ונושא בעונש על חטאי אביו. תמיהה זו נובעת מתחושת מרירות של הדור החש שהוא נענש על חטאי קודמיו, וכן מתוך פליאה מדוע פגמים רוחניים אינם עוברים בירושה טבעית כמו מחלות גוף, וכיצד ייתכן שילדים קטנים כן מתים בעוון הוריהם. תשובת ה' מבהירה כי בעוד שחוקי התורשה חלים על הגוף וילדים קטנים תלויים בהוריהם, הנפש הבוגרת היא ישות עצמאית. כאשר והבן משפט וצדקה עשה, בכך שאת כל חוקותי שמר מתוך הקפדה על מצוות לא תעשה, ויעשה אותם בקיום פעיל של מצוות עשה, הוא נידון אך ורק על פי בחירותיו. לכן, בניגוד לדור הנוכחי שנענש משום שהוא ממשיך בפועל את חטאי אבותיו, בן הבוחר בדרך הישר יוצא מכלל התלות באביו וחיה יחיה.