יחזקאל, פרק י״ח, פסוק ז׳

האדם הצדיק מקפיד על דיני ממונות ועשיית חסד עם החלש, ולכן וְאִישׁ לֹא יוֹנֶה, כלומר הוא נמנע לחלוטין מכל רמאות, עושק או פגיעה בממון חברו. כאשר הוא מלווה לעני, חֲבֹלָתוֹ חוֹב יָשִׁיב, והוא דואג להחזיר לו מדי ערב את המשכון שלקח ממנו כדי שיוכל להתכסות בו בלילה. כמו כן, גְּזֵלָה לֹא יִגְזֹל, והוא נזהר שלא לקחת אפילו חפץ שכבר נגזל על ידי אדם אחר כדי להתרחק לחלוטין מן הגזל. מעבר לכך, הצדיק עושה חסד פעיל כאשר לַחְמוֹ לְרָעֵב יִתֵּן, וכן וְעֵירֹם יְכַסֶּה־בָּגֶד, ואינו מסתפק בכיסוי פשוט אלא טורח להלביש את חסר הכל בבגד מכובד מתוך טוב לב.