יחזקאל, פרק י״ח, פסוק ח׳

האדם הצדיק שומר על יושרה עסקית ונמנע מאיסור הריבית הידוע בתורה, מתוך כוונה פעילה לקיים את ציווי ה'. בשעת מתן ההלוואה בַּנֶּשֶׁךְ לֹא־יִתֵּן, בין אם מדובר בתוספת על הלוואת כסף ובין אם על הלוואת אוכל, וכדי להחמיר עם המלווה הכתוב כופל את האיסור ומוסיף שגם בשעת גביית החוב וְתַרְבִּית לֹא יִקָּח, אפילו אם הלווה מציע זאת מרצונו החופשי. מעבר לכך, מֵעָוֶל יָשִׁיב יָדוֹ, כלומר הוא מתרחק מכל מעשה שאסרה התורה, ובפרט מעוולות של משפט, משקל ומידות. לבסוף, הכתוב מתאר את מעשיו החיוביים ומלמד שאם הוא יושב כשופט, מִשְׁפַּט אֱמֶת יַעֲשֶׂה בֵּין אִישׁ לְאִישׁ, והוא מקפיד להכריע בצדק וללא נשיאת פנים לאף אחד מהצדדים.