עוד בהיות בני ישראל במצרים, הציב להם ה' באמצעות נביאיו תנאי יסודי לגאולה, וָאֹמַר אֲלֵהֶם כי עליהם להיטהר רוחנית ולנתק כל קשר עם התרבות המושחתת. נדרש מהם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ, כלומר למאוס ולהרחיק את פסלי האלילים חסרי הממשות, ובפרט את אלו המעוררים את תאוות העיניים ומובילים לזנות ולפיתויים חומריים. בנוסף הוזהרו וּבְגִלּוּלֵי מִצְרַיִם אַל־תִּטַּמָּאוּ, אזהרה מפני היטמעות באמונות השווא ופולחן השקר של המצרים. הדרישה נחתמת בהכרזה אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, המדגישה את החובה לנאמנות מוחלטת ואת חוסר ההיגיון שבהחלפת ה' באלילי שקר. בפועל, בני ישראל התקשו לפרוש מהעבודה הזרה, מרי שבעטיו התארכה גלותם בשלושים שנה מעבר לזמן המקורי.
יחזקאל, פרק כ׳, פסוק ז׳
וָאֹמַ֣ר אֲלֵהֶ֗ם אִ֣ישׁ שִׁקּוּצֵ֤י עֵינָיו֙ הַשְׁלִ֔יכוּ וּבְגִלּוּלֵ֥י מִצְרַ֖יִם אַל־תִּטַּמָּ֑אוּ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.