כבר במהלך ההליכה בַּמִּדְבָּר, ה' נשבע לדור הבנים של יוצאי מצרים, כפי שמעידה ההצהרה נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לָהֶם, כי הוא עתיד לפזר אותם, כמשמעות המילים לְהָפִיץ אֹתָם וכן וּלְזָרוֹת אוֹתָם. אף על פי ששבועה זו אינה מופיעה במפורש בתורה, יש המסבירים כי היא התממשה באופן מיידי כשנלקחו מישראל שבויים במלחמות ונמכרו לעמים שונים. עם זאת, הגישה המרכזית רואה בכך גזירה עתידית שנקבעה בעקבות חטא המרגלים, אז נקבע כי בכיית העם תהפוך לבכייה לדורות של חורבן וגלות. כיוון שהעם טרם הגיע לתיקונו והמשיך בעבודה זרה, ה' קבע את הפיזור בַּגּוֹיִם ובָּאֲרָצוֹת השונות ככור מצרף וכתהליך מתמשך של זיכוך וטיהור, עד להגעת התיקון השלם.
יחזקאל, פרק כ׳, פסוק כ״ג
גַּם־אֲנִ֗י נָשָׂ֧אתִי אֶת־יָדִ֛י לָהֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר לְהָפִ֤יץ אֹתָם֙ בַּגּוֹיִ֔ם וּלְזָר֥וֹת אוֹתָ֖ם בָּאֲרָצֽוֹת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.