תארו לעצמכם מצב שבו קבוצה של אנשים בוכה ומתלוננת בלי שום סיבה אמיתית. איך הייתם מגיבים? כאשר בני ישראל היו במדבר, אחרי חטא המרגלים, העם בכה בלילה סתם כך. ה' ראה את זה, והחליט החלטה חשובה מאוד שקשורה לעתיד של עם ישראל. ה' אמר: נָשָׂאתִי אֶת יָדִי, כלומר, נשבעתי לדור הבנים של יוצאי מצרים. השבועה הייתה שאם בעתיד העם ימשיך לחטוא ולא יתנהג כמו שצריך, ה' יאלץ לְהָפִיץ אֹתָם וגם וּלְזָרוֹת אותם, שזה פשוט אומר לפזר אותם בארצות שונות בעולם.
ה' קבע שהבכי המיותר שלהם במדבר יגרום לכך שבעתיד הם יבכו באמת כאשר בית המקדש ייחרב והם יצאו לגלות. אבל חשוב לדעת שהפיזור הזה בעולם הוא לא סתם עונש. ה' ראה שהעם עדיין צריך להשתפר ולתקן את המעשים שלו. לכן, הגלות נועדה להיות תהליך של ניקיון, ממש כמו שמנקים משהו כדי שיבריק. דרך החיים בארצות האחרות, העם לומד לתקן את עצמו ולהיות טוב יותר, עד שיגיע הזמן שבו כולם יהיו מוכנים לגאולה השלמה והאמיתית.