הפנייה האלוהית במדבר עוברת כעת אל הדור החדש, תוך קריאה מפורשת להתנתק מההרגלים הפסולים של הדור הקודם ולסלול דרך חדשה. האזהרה אֶל בְּנֵיהֶם מכוונת לדור הבנים של יוצאי מצרים, אלו שעתידים לרשת את הארץ ולהיכנס אליה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ].
הקריאה בְּחוּקֵּי אֲבוֹתֵיכֶם אַל תֵּלֵכוּ מתייחסת לחוקים ולמנהגים שהדור הקודם בדה מליבו, דברים שלא צוו על ידי ה' [מצודת דוד]. אבות אלו טרם נטהרו לחלוטין מטומאת אלילי מצרים ומנימוסיהם, ולכן הבנים מוזהרים שלא להמשיך בדרכם המושחתת, אלא לשמור אך ורק את חוקיו ומשפטיו של ה' [מלבי"ם].
מבחינה דקדוקית, הפרשנים מעירים כי המילה בְּחוּקֵּי נכתבת בפסוק עם האות וי"ו ועם דגש באות קו"ף [מנחת שי, רד"ק].