הדור החדש, בניהם של יוצאי מצרים, המשיך את דפוס המרידה בה' בעודם במדבר. המילים וַיַּמְרוּ בִי הַבָּנִים מתייחסות לדור זה שלא שמע בקול ה' והפר את חוקיו ומשפטיו, אותם ציווה למען יחיה בהם האדם [ביאור שטיינזלץ].
הפרשנים מזהים את מרידת הבנים עם אירועים היסטוריים ספציפיים שאירעו באותה תקופה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק מכוון בראש ובראשונה לחטא ההיצמדות לבעל פעור, שהתרחש לאחר שכבר מת דור המדבר המקורי. בנוסף לחטא זה, יש המרחיבים את יריעת המרידה וכוללים בה גם את חטאו של שבט דן בעבודה זרה [רש"י], וכן את המרד של קורח ועדתו [מצודת דוד].
בעקבות כך שגם דור הבנים סטה מן הדרך, לא קיים את המצוות וחילל את השבתות, התעורר קצף ה', והוא הצהיר כי ישפוך עליהם את חמתו ויכלה בהם את אפו במדבר [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ].
מהיבט נוסח המקרא, ישנה התייחסות ייחודית למילה אוֹתָם המופיעה פעמיים בפסוק. על אף שישנן רשימות מסורת המונות מילה זו בין המילים שאמורות להיכתב בכתיב חסר בספר יחזקאל, ברובם המוחלט של הספרים המילה נכתבת בכתיב מלא בשתי הפעמים, דבר המצביע על מורכבות במסורת הכתיב של פסוק זה [מנחת שי].