המחשבה הרעה והרצון שבלב, וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם, להתבולל ולפרוק את עול המצוות מתוך תחושת ריחוק מה', הָיוֹ לֹא תִהְיֶה ולעולם לא תתקיים במציאות. בטענה שהגלות שחררה אותם מרשות ה', העם מבקש להשתחרר מההשגחה הקפדנית ולהיות נתון למקרי הזמן ולמזלות השמימיים, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲרָצוֹת. שאיפתם לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן כדי להוריד שפע מהכוכבים כדרך האומות נדחית לחלוטין, שכן הברית היא נצחית ועם ישראל יישאר תמיד אומה נבדלת. אפילו ניסיונות להיטמע לחלוטין מתוך צרות ייכשלו, שכן ה' ימלוך עליהם בחזקה וימנע את התבוללותם דרך אומות העולם עצמן שימשיכו לזהות ולרדוף אותם כיהודים. מנגד, גישה שונה מפרשת את הפסוק כביטוי של חסד, ולפיו ה' מבטיח כי עצם המחשבה על עבודה זרה לא תיחשב לעם לחטא בפועל.
יחזקאל, פרק כ׳, פסוק ל״ב
וְהָֽעֹלָה֙ עַל־ר֣וּחֲכֶ֔ם הָי֖וֹ לֹ֣א תִֽהְיֶ֑ה אֲשֶׁ֣ר ׀ אַתֶּ֣ם אֹמְרִ֗ים נִֽהְיֶ֤ה כַגּוֹיִם֙ כְּמִשְׁפְּח֣וֹת הָאֲרָצ֔וֹת לְשָׁרֵ֖ת עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.