פנייתם של בני ישראל לבקש את קרבת ה' נדחית על הסף, שכן ידיהם מגואלות בפולחנים זרים. וּבִשְׂאֵת מַתְּנֹתֵיכֶם, כאשר הם מרימים מנחה, הם למעשה מקריבים את ילדיהם לאלילים, מוסרים להם את הבכורות שנועדו לה', או מנסים להרים מתנות לה' בעודם ממשיכים בחטאם. טומאה זו נובעת מפולחן המולך של בְּהַעֲבִיר בְּנֵיכֶם בָּאֵשׁ, מנהג שהותיר את חותמו כך שהם נטמאים עַד־הַיּוֹם. לאור מציאות זו, ה' שואל רטורית וַאֲנִי אִדָּרֵשׁ לָכֶם, כלומר האם ייתכן שאקבל את תפילתכם, ומיד נשבע חַי־אָנִי... אִם־אִדָּרֵשׁ לָכֶם ומצהיר מפורשות שלא ייענה להם משום שאינם ראויים לכך.
יחזקאל, פרק כ׳, פסוק ל״א
וּבִשְׂאֵ֣ת מַתְּנֹתֵיכֶ֡ם בְּֽהַעֲבִיר֩ בְּנֵיכֶ֨ם בָּאֵ֜שׁ אַתֶּם֩ נִטְמְאִ֤֨ים לְכׇל־גִּלּֽוּלֵיכֶם֙ עַד־הַיּ֔וֹם {ס} וַאֲנִ֛י אִדָּרֵ֥שׁ לָכֶ֖ם בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל חַי־אָ֗נִי נְאֻם֙ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֔ה אִם־אִדָּרֵ֖שׁ לָכֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.