קרה לכם פעם שהרגשתם שקשה לכם לעמוד בכללים מיוחדים שרק אתם צריכים לשמור עליהם, ופשוט רציתם להיות בדיוק כמו כל החברים מסביב כדי שיהיה לכם קל יותר? זה בדיוק מה שהרגישו בני ישראל כשהם היו בגלות. הם היו עצובים, הרגישו רחוקים, וחשבו שאולי ה׳ עזב אותם. בגלל הקושי הזה, הם רצו לעזוב את התורה והמצוות ואמרו לעצמם שאולי פשוט נִהְיֶה כַגּוֹיִם, כלומר נהיה עם רגיל כמו כל שאר העמים בעולם. הם אפילו חשבו שיהיה להם טוב יותר לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן, שזה אומר לעבוד עבודה זרה ולהשתחוות לפסלים, בדיוק כמו שהעמים האחרים עשו.
אבל ה׳ עונה להם בצורה ברורה מאוד שהמחשבה הזאת, וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם, כלומר הרצון הזה שעולה לכם בלב ובמחשבה לברוח מהתפקיד שלכם, הָיוֹ לֹא תִהְיֶה, שזה אומר שהדבר הזה לעולם לא יקרה במציאות. ה׳ מסביר להם שאי אפשר לבטל את הברית והקשר המיוחד שלנו אליו. בניגוד לעמים אחרים, אנחנו עם סגולה שחי תמיד תחת ההשגחה הקרובה והאוהבת שלו. גם כשאנחנו בגלות וגם כשקשה, אנחנו נשארים העם שלו לנצח והוא לעולם לא יוותר עלינו.