יחזקאל, פרק כ״ו, פסוק י״ז

תארו לעצמכם עיר מבצר ענקית שבנויה ממש באמצע הים, מוקפת במים עמוקים ששומרים עליה כמו חומה מכל עבר. כולם היו בטוחים שאי אפשר לכבוש אותה לעולם, ולכן כשהיא נפלה פתאום, אנשים היו כל כך מופתעים וחיברו עליה שיר עצוב. העיר הזו הייתה נוֹשֶׁבֶת מִיַּמִּים, כלומר היא ישבה בבטחה בלב הים, והמים הגנו עליה ועזרו לה להתעשר ממסחר של אוניות. היא הייתה הָעִיר הַהֻלָּלָה, עיר מפורסמת ומשובחת שכולם הכירו ודיברו עליה. זו הייתה עיר אֲשֶׁר הָיְתָה חֲזָקָה בַיָּם הִיא וְיֹשְׁבֶיהָ, עם מגדלים אדירים ותושבים גיבורים שהיו החזקים ביותר מכל העמים בסביבה. מרוב שהם היו חזקים, הם נָתְנוּ חִתִּיתָם. המילה חיתיתם פירושה פחד ואימה. התושבים החזקים של העיר הטילו פחד על כל שאר האנשים שחיו באיים מסביב, ואף אחד לא העז להתעסק איתם. לכן הפער בין החוזק האדיר שלה בעבר לבין הנפילה שלה היה כל כך גדול ומדהים.