יצא לכם פעם לדמיין עיר שלמה שהיא כמו חגיגה אחת גדולה? העיר צור הייתה בדיוק כזאת. היא הייתה עיר עשירה מאוד, מלאה בשפע ובהצלחה. בגלל שלתושבים היה כל כך טוב, העיר תמיד הייתה מלאה בשמחה, בשירים ובנגינה.
אבל עכשיו, ה׳ מודיע שהחגיגה הזאת עומדת להסתיים. ה׳ אומר וְהִשְׁבַּתִּי, כלומר, אני בעצמי אעצור ואבטל את המציאות הזאת. הוא מתכוון להפסיק את הֲמוֹן השירים, שזה הרעש והכמות העצומה של קולות השירה שהיו בעיר. גם קולות כִּנּוֹרַיִךְ, שהם כלי הנגינה של העיר, יפסיקו לנגן. כשהשירים וכלי הנגינה ישתקו, זה בעצם סימן לכך שהשמחה הגדולה של צור אבדה לגמרי בגלל שהעיר תחרב.
בעבר, כשהעיר צור נחרבה, היא ניסתה להשתמש ב"שירים" שלה כמשל כדי לפתות ולמשוך אליה בחזרה את הסוחרים וכך לשקם את עצמה. אבל הפעם, החורבן יהיה סופי. ה׳ ישבית את קולות הנגינה והשירים לגמרי, והם לא יישמעו עוד לעולם.