העיר צור, שנהנתה משפע כלכלי ולא סבלה מעוני, פיתחה תרבות עשירה ועליזה של מוזיקה ושירה שניזונה מרוב טובה והצלחתה. כעת מכריז ה' על סיומה המוחלט של מציאות זו.
הפרשנים מסבירים כי המילה וְהִשְׁבַּתִּי משמעה אבטל [מצודת ציון, מצודת דוד], ופעולה זו נעשית בהתערבות ישירה של ה' [מלבי"ם]. המילה הֲמוֹן מתפרשת כהמייה של קולות השיר [מצודת ציון, מצודת דוד] או כריבוי עצום של שירים [רד"ק], והמילה כִּנּוֹרַיִךְ מתייחסת לכלי הנגינה עצמם [מצודת ציון].
השבתת השירים מבטאת את אובדן השמחה שאפיינה את העיר, שתיפסק לחלוטין עם חורבנה [רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. מעבר למשמעות הפשוטה של תרבות המוזיקה, השירה והנגינה משמשות גם כמשל למאמציה של צור לשקם את מעמדה. צור נמשלת לזונה נשכחת שלוקחת כינור ושרה שירים כדי לפתות ולמשוך אליה בחזרה את הסוחרים, כפי שניסתה לעשות לאחר שנחרבה בעבר בימי מלך אשור. אולם הפעם גזרת החורבן היא סופית, וה' ישבית את קולות הכינור והשירים מן העולם כך שלא יישמעו עוד לעתיד [מלבי"ם].