חורבנה של העיר צור צפוי להיות כה מוחלט וסופי, עד שלא ייוותר ממנה כל זכר. מציאות זו הגיעה בעקבות מצור ממושך של נבוכדראצר שארך למעלה מעשר שנים. המצור רוקן את אוצרות העיר, והוביל את הכובש המתוסכל לנקום בה באכזריות יוצאת דופן שמחתה אותה מעל פני האדמה, כך שנדרשו שנים ארוכות להתאוששות האזור.
המילה בַּלָּהוֹת זוכה למספר פירושים. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בשיכול אותיות של המילה "בהלות", כלומר ה' יביא על העיר פחד, בעתה, סיוטים וכליון. לעומת זאת, יש המפרשים מילה זו מלשון שדים ומזיקים, ומסבירים שהעיר תהפוך למקום שומם שבו מרקדים שדים [רש"י, מלבי"ם]. גישה שלישית, המבוססת על תרגום יונתן, קוראת את המילה כשתי מילים נפרדות: "בל הות", כלומר מצב של חוסר קיום, כאילו העיר מעולם לא הייתה קיימת [רש"י, רד"ק].
בעקבות זאת נאמר וְאֵינֵךְ, שמשמעותו היעלמות מוחלטת וחידלון.
ההבטחה וּתְבֻקְשִׁי וְלֹא תִמָּצְאִי עוֹד לְעוֹלָם מוסברת בכך שגם אם אנשים יחפשו וישאלו על העיר, היא לא תימצא למי שיבקש אותה, שכן היא לעולם לא תשוב לקדמותה. המלבי"ם מוסיף רובד גיאוגרפי והיסטורי ומסביר כי גם אם ינסו בעתיד לכונן עיר חדשה על אותו מקום, צור המקורית לא תימצא עוד. ואכן, היישוב המאוחר יותר שנקרא בשם "צור" לא נבנה על מקומה של צור ההיסטורית, שזכרה נמחה לגמרי.