קרה לכם פעם שדווקא כשהייתם בצרה גדולה, מישהו שהיה אמור להיות קרוב אליכם בחר להקשות עליכם אפילו יותר? זה בדיוק מה שעשה עם אדום לעם ישראל. אדום וישראל נחשבו לקרובי משפחה היסטוריים, אבל במקום לעזור בשעת משבר, אדום שמרו בלבם אֵיבַת עוֹלָם, שהיא שנאה עמוקה וישנה שנשמרה עוד מימי קדם.
כשלעם ישראל היה קשה, האדומים ניצלו את ההזדמנות כדי לנקום. המילה וַתַּגֵּר פירושה לשפוך, והכוונה היא שהם פגעו בעם ישראל בחרב. המעשים הקשים האלו קרו בְּעֵת אֵידָם, שזו תקופה של צער ואסון, הזמן שבו חרב בית המקדש. זה היה בְּעֵת עֲוֹן קֵץ, הרגע שבו הגיע לסיומו הזמן של ישראל לחטוא, והם קיבלו את עונשם ויצאו לגלות.
דווקא ברגע העצוב הזה, כשעם ישראל כבר נענש והיה בשיא הכאב שלו, היה מצופה שאדום יגלו כלפיהם רחמים. בגלל שהם פעלו מתוך שנאה עיוורת ובחרו לפגוע בעם ישראל בדיוק בשעה הכי קשה שלו, ה' יעניש אותם בעונש כבד מאוד.