יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק ט״ו

שגרת המקדש חייבת להישמר גם בעת הקרבת קורבנות המילואים המיוחדים של חנוכת המזבח. על כן יעשו ויקריבו את הכבש ואת המנחה ואת השמן, שהם קורבן התמיד הרגיל על מנחת הסולת והשמן שלו המצווה בתורה. הכפילות בביטוי בבקר בבקר מדגישה כי הקרבה זו תתקיים בכל בוקר ברציפות וללא הפסק. קורבנות המילואים הם תוספת בלבד, ואינם דוחים או מבטלים את עולת תמיד של הבוקר, וקל וחומר שלא את קורבן התמיד של בין הערבים.