רכושו הפרטי של האזרח זוכה להגנה מוחלטת מפני כוחו של השלטון, ונאסר על המנהיג לקחת מקרקעות העם לְהוֹנֹתָם, כלומר לעשוק ולנשל אותם מאדמתם. כדי למנוע מצב שבו המנהיג יזדקק לקרקעות נוספות עבור יורשיו, נקבע כי מֵאֲחֻזָּתוֹ יַנְחִל אֶת־בָּנָיו, ועליו להעביר נחלה לזרעו אך ורק מהחלק שהוקצה לו מראש. הסדר זה נועד לתקן קלקולי עבר של גזל שלטוני, לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא־יָפֻצוּ, כדי שהעם לא יתפזר ויברח מנחלותיו מפני פחד השלטון. יתרה מזאת, איסור זה מוחלט ותקף לא רק במקרים של ניצול כוחני, אלא גם כאשר בני העם מתעוררים מבחינה רוחנית ומבקשים לתרום את נכסיהם לנשיא מרצונם החופשי.
יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק י״ח
וְלֹא־יִקַּ֨ח הַנָּשִׂ֜יא מִנַּחֲלַ֣ת הָעָ֗ם לְהֽוֹנֹתָם֙ מֵאֲחֻזָּתָ֔ם מֵאֲחֻזָּת֖וֹ יַנְחִ֣ל אֶת־בָּנָ֑יו לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָפֻ֣צוּ עַמִּ֔י אִ֖ישׁ מֵאֲחֻזָּתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.