וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יש להקריב פַּר בֶּן־בָּקָר אחד, וְשֵׁשֶׁת כְּבָשִׂים וָאַיִל, כאשר כולם צריכים להיות שלמים וללא מום. כמות מופחתת זו ביחס לציווי התורה המקורי נועדה למצב של חוסר ברירה שבו הבהמות החסרות אינן בנמצא, או לחלופין מתארת מערכת קרבנות ייחודית לחנוכת הבית השלישי שאליה יצטרפו מנחות סולת ושמן. אף על פי שהפר הוא יחיד, הוא מתואר בלשון רבים כתְּמִימִם כדי ללמד על כלל הפרים שיוקרבו בראשי החודשים, לרמז שבהימצא שני פרים חובה להקריב את שניהם, או לדרוש שגם הפר וגם אימו יהיו ללא מום. חתימת הפסוק במילה יִהְיוּ מדגישה שכל הבהמות המוזכרות מעכבות זו את זו ונדרשות יחד לשם שלמות הקרבן.
יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק ו׳
וּבְי֣וֹם הַחֹ֔דֶשׁ פַּ֥ר בֶּן־בָּקָ֖ר תְּמִימִ֑ם וְשֵׁ֧שֶׁת כְּבָשִׂ֛ים וָאַ֖יִל תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.