יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק כ״ד

המלאך המדריך מציג בפני הנביא את לשכות המקדש, וַיֹּאמֶר אֵלָי כי אֵלֶּה בֵּית הַמְבַשְּׁלִים, כלומר בתי הבישול שבהם נמצאים הטבחים או הקדרות עצמן. בחצרות אלו, אֲשֶׁר יְבַשְּׁלוּ שָׁם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, פועלים הכהנים המבשלים את החלקים המגיעים להם מתוך הקרבנות. הם מכינים שם אֶת זֶבַח הָעָם, שהם קרבנות קלים כדוגמת שלמים ותודה, הנקראים כך משום שחלק מרכזי מהבשר מיועד לאכילת העם המביא אותם. על אף שמבחינה הלכתית מותר היה לאכול את בשר הקרבנות הללו בכל רחבי ירושלים, הכהנים והישראלים נהגו לבשל ולצלות אותם בחצר החיצונה של המקדש, והישראלים אף יכלו לבחור לאכול שם את חלקם.