יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק כ״ד

יצא לכם פעם לטייל במקום גדול ומפואר, ולפתע להריח ריח טוב של אוכל מתבשל? בסיור המיוחד של הנביא בבית המקדש, המלאך שמדריך אותו מראה לו בדיוק מקום כזה. כאשר כתוב וַיֹּאמֶר אֵלַי, הכוונה היא לאותו מלאך שמסביר לנביא על המבנה. המלאך מראה לו את בֵּית הַמְבַשְּׁלִים, כלומר המטבחים או מקומות הבישול של המקדש. מי שעובד שם הם מְשָׁרְתֵי הַבַּיִת, שהם הכהנים החרוצים. הכהנים מבשלים שם את זֶבַח הָעָם. אלו הם קרבנות מיוחדים ומשמחים, כמו קרבן תודה, שהאנשים שמביאים אותם מקבלים בחזרה חלק גדול מהבשר כדי לאכול בעצמם. במטבחים האלה, שנמצאו בחצר החיצונה של המקדש, הכהנים היו מבשלים את החלקים שלהם מהקרבן. למרות שהיה מותר לאכול את הבשר הזה בכל מקום ברחבי ירושלים, גם הכהנים וגם האנשים שהביאו את הקרבן אהבו מאוד להישאר שם. הם העדיפו לבשל, לצלות ולאכול את הסעודה המיוחדת שלהם יחד, ממש בתוך החצר של בית המקדש.