יצא לכם פעם להשתתף בהכנות לאירוע פתיחה חגיגי ומיוחד? כשייבנה בית המקדש העתידי, ייערכו לו ימי חגיגה מיוחדים הנקראים ימי המילואים. בימים אלו ישנן הנחיות מיוחדות. המילים תַעֲשֶׂה עָלָיו מסבירות שיש להביא כבש נוסף במיוחד לכבוד חנוכת המקדש. יחד עם הכבש מביאים מנחה, שהיא קורבן מהצומח, בכמות של שִׁשִּׁית הָאֵיפָה. זוהי כמות גדולה שמספיקה גם לקורבן הרגיל של הבוקר וגם לקורבן המיוחד של הכהן הגדול.
להכנת המנחה הזו משתמשים בהרבה שמן, בכמות שנקראת וְשֶׁמֶן שְׁלִישִׁית הַהִין. למה צריך כל כך הרבה שמן? המטרה היא לָרֹס את הסֹּלֶת. סֹּלֶת היא קמח נקי ומשובח מאוד, והפעולה של לָרֹס פירושה לטפטף ולזלף את השמן כמו רסיסים קטנים, כדי להרטיב, לערבב ולרכך היטב את הקמח.
מכיוון שההוראות האלה קצת שונות מההוראות הרגילות של התורה, אפשר בטעות לחשוב שחוקי התורה השתנו. כדי שלא נתבלבל, מודגש בסוף שזוהי מִנְחָה לַיהֹוָה חֻקּוֹת עוֹלָם תָּמִיד. כלומר, הקורבנות הרגילים שהתורה ציוותה עליהם נשארים חוק עולמי ונצחי. הקורבנות המיוחדים של חנוכת המקדש הם רק תוספת חגיגית, והם לא מחליפים את המצוות המוכרות לנו שתמיד נמשיך לקיים.