יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק כ״ג

יצא לכם פעם לדמיין איך היו מצליחים לבשל את בשר הקורבנות בבית המקדש בצורה כל כך מסודרת וחכמה? בחצרות המקדש בנו מערכת מיוחדת מאוד בדיוק לשם כך. צמוד לחומה המרכזית וקרוב לקרקע נבנה וְטוּר, שזה אומר שורת אבנים רחבות שנראתה כמו כותל נמוך. המבנה הזה הקיף את החלל סָבִיב לְאַרְבַּעְתָּם, כלומר מסביב לכל ארבע החצרות. שורת האבנים הזו לא הייתה סתם קיר רגיל ואטום, אלא היו בה נקבים מיוחדים שעליהם העמידו את הסירים. לכן המקומות האלו נקראים וּמְבַשְּׁלוֹת, שהם בעצם מתקנים מיוחדים שנועדו לבישול. ואיך בדיוק בישלו שם? האש בערה מִתַּחַת הַטִּירוֹת, כלומר מתחת לאותן גדרות אבנים נמוכות. בחלק התחתון היה חלל ריק עד לקרקע שבו הדליקו את האש, ועל הנקבים שבחלק העליון הניחו את קדרות הבישול בבטחה. כך יצרו כירות בישול נוחות ויעילות.