יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק י״ב

חשבתם פעם איך מקבלים את פניו של אורח חשוב במיוחד, כמו מנהיג העם? כאשר הנשיא רוצה להביא מתנה לה' ביום חול רגיל, הוא זוכה ליחס של כבוד. המילים וְכִי יַעֲשֶׂה הַנָּשִׂיא נְדָבָה מספרות לנו על מצב שבו הנשיא בוחר להביא קרבן במהלך ששת ימי השבוע הרגילים. בדרך כלל, בימי חול, השער המזרחי של החצר בבית המקדש סגור. אבל לכבוד הנשיא, השומרים פותחים את השער במיוחד עבורו, וזה מה שמתואר במילים וּפָתַח לוֹ אֶת הַשַּׁעַר הַפֹּנֶה קָדִים. הנשיא לא נכנס פנימה אל תוך המבנה, אלא נעמד בפתח השער מול המזבח. הכהנים הם אלה שמקריבים עבורו את הקרבן בזמן שהוא עומד שם, והתהליך נעשה בדיוק כמו ביום שבת, כפי שמסבירות המילים וְעָשָׂה אֶת עֹלָתוֹ וְאֶת שְׁלָמָיו כַּאֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. פתיחת השער המיוחדת נותנת לקרבן של הנשיא אווירה חגיגית ומפוארת, ובסיום העבודה הוא משתחווה. אבל יש הבדל אחד חשוב בין יום חול לשבת. בשבתות ובראשי חודשים השער נשאר פתוח עד הערב, כי לאנשים יש יום מנוחה והם באים לבית המקדש להשתחוות לה'. ביום חול, לעומת זאת, כולם עסוקים בעבודה שלהם ולא מגיעים. לכן, ברגע שהנשיא מסיים את הקרבת הקרבן ויוצא החוצה, השומר מיד נועל את השער, כמו שכתוב במילים וְיָצָא וְסָגַר אֶת הַשַּׁעַר אַחֲרֵי צֵאתוֹ.