קרה לכם פעם שהייתם צריכים לבחור בין לעשות משהו אחד בצורה מושלמת, לבין לעשות הרבה דברים אבל באופן חלקי? ההנחיות של הבאת הקורבנות מתחשבות מאוד במצב של כל אדם. לגבי קורבן של כבשים נאמר שיש להביא תוספת של מנחה כאשר תשיג ידו. המשמעות של המילים האלו היא שהכמות אינה קבועה לכולם, אלא נקבעת בדיוק לפי היכולת הכלכלית של האדם. מי שעשיר יביא יותר, ומי שפחות יביא לפי מה שהוא יכול להרשות לעצמו.
לעומת זאת, לגבי קורבנות גדולים נאמר ואיפה לפר ואיפה לאיל. איפה היא מידה גדולה וקבועה של מנחה. החכמים מסבירים שיכול להיות מצב שלאדם יש הרבה מאוד בהמות שהוא רוצה להקריב, אבל אין לו מספיק מנחה עבור כולן. במקרה כזה, ההנחיה היא שעדיף להביא רק פר אחד או איל אחד יחד עם המנחה השלמה והראויה לו, מאשר להביא הרבה בהמות בלי התוספת שחייבת לבוא איתן.