יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק י״ט

חשבתם פעם איך נראה אזור העבודה המעשי של הכהנים בבית המקדש? אחרי שהנביא מסיים לראות את המבנים המרכזיים מבחוץ, המלאך שמלווה אותו לוקח אותו לסיור בחלקים הפנימיים שבהם הכהנים עובדים בכל יום. הוא מוביל אותו בבַמָּבוֹא, שזה בעצם שביל כניסה ומעבר, שנמצא אֲשֶׁר עַל־כֶּתֶף הַשַּׁעַר, כלומר ממש בצד ומאחורי השער. המעבר הזה מוביל אותם אֶל־הַלִּשְׁכוֹת הַקֹּדֶשׁ. אלו חדרים קדושים ומיוחדים מאוד שהיו מופרדים משאר המבנים במקדש, ונועדו רק אֶל־הַכֹּהֲנִים, כדי שיהיה להם מקום מיוחד לאכול בו את בשר הקורבנות. החדרים האלו מתוארים בתור הַפֹּנוֹת צָפוֹנָה, כי הפתחים שלהם פנו לכיוון החצר החיצונית שבצד צפון. ממש בסוף הסיור באזור הזה, פתאום מתגלה לנביא וְהִנֵּה־שָׁם מָקוֹם מיוחד ומוגדר. המקום הזה נמצא בַּיַּרְכָתַיִם יָמָּה, כלומר ממש בקצה הכי רחוק של החדרים, לכיוון מערב. ולמה המקום הזה שימש? זה היה המטבח המיוחד של הכהנים! שם הם בישלו ואפו את הקורבנות. המטבח הזה היה ממוקם בקצה ומוסתר, כדי שאנשים רגילים שעומדים בחצר בחוץ לא יראו את הקורבנות, מפני שהם קודש קודשים וצריכים להישאר בפרטיות של הכהנים.