יחזקאל, פרק מ״ו, פסוק כ״א

יצא לכם פעם לסייר במקום ענק ולגלות פתאום חדרים קטנים ומעניינים שמסתתרים ממש בקצוות שלו? זה בדיוק מה שקורה לנביא כשהוא ממשיך את הסיור שלו בבית המקדש. הוא מגיע אל החצר הגדולה והחיצונית, שנקראת עזרת נשים, ועובר בין הפינות שלה. הנביא מסתכל על מִקְצוֹעֵי החצר, כלומר על הזוויות והפינות שלה, ומגלה שם מבנה מיוחד. בכל מִקְצֹעַ, שזו פינה, הוא רואה הפתעה: וְהִנֵּה חָצֵר בְּמִקְצֹעַ הֶחָצֵר. הכוונה היא שבתוך כל אחת מארבע הפינות של החצר הגדולה, נבנתה חצר קטנה יותר בלי גג, ששימשה כחדר פעילות מיוחד. לכל חצר קטנה כזו היה תפקיד חשוב משלה. בפינה אחת היו הנזירים מבשלים את הקורבנות שלהם ומסתפרים כחלק מהמצווה שלהם. בפינה השנייה ישבו כהנים ובדקו היטב את העצים כדי לוודא שאין בהם תולעים, לפני שלוקחים אותם למזבח. הפינה השלישית הייתה מקום מיוחד לאנשים שהחלימו ממחלת עור ונקראו מצורעים, כדי שיוכלו להיטהר. ובפינה הרביעית היה מחסן שבו שמרו את היין והשמן היקרים של המקדש.