תארו לעצמכם שמנהיג חשוב מחליט להעניק לאחד המשרתים שלו שטח אדמה גדול במתנה. זה נשמע נהדר, אבל מסתבר שיש למתנה הזו תנאי מיוחד. האדמה נשארת אצל המשרת, וְהָיְתָה לּוֹ, רק באופן זמני עַד שְׁנַת הַדְּרוֹר. השנה הזו היא שנת היובל, שנה מיוחדת שמסמלת חופש ושחרור.
ברגע שהשנה הזו מגיעה, האדמה עוזבת את המשרת וְשָׁבַת לַנָּשִׂיא. המילה וְשָׁבַת אומרת בעצם "ושבה", כלומר האדמה חוזרת בחזרה אל המנהיג. למה בעצם שהמנהיג ייקח בחזרה את המתנה שנתן? התשובה היא אַךְ נַחֲלָתוֹ בָּנָיו לָהֶם תִּהְיֶה. האדמה של המנהיג נועדה לעבור אך ורק לילדים שלו. לכן, חשוב מאוד שהנחלה תישאר תמיד בתוך המשפחה ולא תעבור לאנשים אחרים לתמיד.