יחזקאל, פרק ו׳, פסוק י״א

Ezekiel 6:11Sefaria

כֹּֽה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הַכֵּ֨ה בְכַפְּךָ֜ וּרְקַ֤ע בְּרַגְלְךָ֙ וֶאֱמׇר־אָ֔ח אֶ֛ל כׇּל־תּוֹעֲב֥וֹת רָע֖וֹת בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁ֗ר בַּחֶ֛רֶב בָּרָעָ֥ב וּבַדֶּ֖בֶר יִפֹּֽלוּ׃

תדמיינו רגע שאתם מרגישים צער גדול או כעס עצום, כל כך חזק עד שהגוף שלכם פשוט חייב לזוז כדי להוציא את ההרגשה הזו החוצה. זה בדיוק מה שה' מבקש מהנביא לעשות כדי להראות לעם ישראל כמה המצב חמור בגלל המעשים הלא טובים שלהם. ה' אומר לנביא הַכֵּה בְכַפְּךָ, כלומר להכות כף אל כף או להכות על הירך, כמו שאנשים עושים כשהם בצער עמוק. יחד עם זאת, הוא מבקש ממנו וּרְקַע בְּרַגְלְךָ, שזה אומר לדרוך ולבעוט חזק באדמה מתוך סערת רגשות וזעם, עד שהעפר ממש משתטח. תוך כדי הפעולות האלה, הנביא צריך לצעוק וֶאֱמָר־אָח. המילה הזו היא זעקה של כאב ויגון, ממש כמו שאנחנו אומרים "אוי" או "אבוי". הזעקה הזו מכוונת אֶל כָּל־תּוֹעֲבוֹת רָעוֹת, שהן כל המעשים הרעים שעשו בני ישראל. בגלל החטאים האלה, ה' מזהיר שאֲשֶׁר בַּחֶרֶב בָּרָעָב וּבַדֶּבֶר יִפֹּלוּ, כלומר שהעם ייענש על מעשיו ועלול לסבול מתקופה קשה מאוד של מלחמות, חוסר באוכל ומחלות.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק י׳
פסוק י״ב

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.