יחזקאל, פרק ו׳, פסוק י״ג

שמתם לב פעם שלפעמים, כשאדם עושה משהו לא טוב, התוצאה של המעשה שלו מתרחשת בדיוק באותו המקום שבו הוא טעה? זה בדיוק מה שקרה לאנשים שבחרו לעבוד עבודה זרה. ה׳ רצה שכולם יבינו שהוא שופט בצדק, ולכן המפלה שלהם קרתה בדיוק באותם מקומות שבהם הם חטאו. האנשים האלו נהגו לעבוד לאלילים במקומות בולטים ויפים בטבע. הם עשו זאת אֶל כָּל גִּבְעָה רָמָה, כלומר על כל גבעה גבוהה, וגם בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים. הם אהבו במיוחד לעמוד וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן, שזהו עץ חי ומלא בלחות, וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה. אלה היא עץ סרק שלא נותן פירות, והמילה עֲבֻתָּה מתארת עץ שהענפים שלו רבים, מסובכים וקשורים זה בזה כמו צמה. האנשים לא קצצו את העצים הסבוכים האלה, כי הם השתמשו בהם במיוחד בשביל הפולחן שלהם. הם הפכו את הטבע היפה להיות מְקוֹם אֲשֶׁר נָתְנוּ שָׁם רֵיחַ נִיחֹחַ. הם הקטירו שם קטורת מתוך מחשבה שזה יעשה נחת וסיפוק לאלילים שלהם. אבל בסופו של דבר, דווקא המקומות האלה הפכו למקומות שבהם הם הובסו, וכך כולם ידעו שה׳ הוא זה שמשלם לכל אדם בדיוק על מעשיו.