תארו לעצמכם שאתם חוזרים הביתה אחרי המון זמן, אבל מגלים שמישהו אחר מנהל לכם את העניינים. איך הייתם מרגישים? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל כשהם חזרו לארץ. המצב שלהם היה קצת מורכב. מצד אחד הם חזרו הביתה, אבל מצד שני הם אומרים כִּי עֲבָדִים אֲנַחְנוּ, כלומר הם עדיין נמצאים תחת שלטון זר וצריכים להקשיב למלכי פרס. הם לא היו חופשיים לגמרי.
למרות זאת, הם מבינים שוּבְעַבְדֻתֵנוּ לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ. גם כשהם תחת שלטון של עם אחר, ה' לא נטש אותם אפילו לרגע. להפך, ה' דאג שהשלטון הפרסי יהיה טוב אליהם וישמור עליהם, ועל זה נאמר וַיַּט עָלֵינוּ חֶסֶד, כלומר ה' הפנה והמשיך את החסד והאהבה שלו אליהם.
החסד הזה הגיע בכמה דרכים מיוחדות. קודם כל, ה' נתן להם מִחְיָה, שזה אומר חיים, כוח ואנרגיה להמשיך. הדבר השני והמרגש הוא שהם קיבלו רשות לְרוֹמֵם אֶת בֵּית אֱלֹהֵינוּ וּלְהַעֲמִיד אֶת חָרְבֹתָיו. הם יכלו לבנות מחדש את בית המקדש, ולבסס אותו חזק ויציב כדי שהאויבים שניסו להפריע להם לא יצליחו לעצור את הבנייה או להרוס אותו שוב. בסוף, ה' נתן להם גם גָדֵר בירושלים וביהודה. הכוונה היא לא לסתם גדר עץ של גינה, אלא להגנה ושמירה שהקיפה את העם, כדי שיוכלו לחיות בביטחון בלי לפחד מהאויבים שסביבם.