בראשית, פרק כ״ג, פסוק א׳

התורה מפרטת את תוחלת חייה של שרה, האישה היחידה בתנ"ך ששנותיה נכתבו במלואן, כדי להקדים את סיפור קבורתה ולהראות שנעוריה המחודשים נשמרו עד יום מותה. הפתיחה במילה וַיִּהְיוּ מצביעה על כך שחייה היו שלמים ומלאי אמונה ושמחה, אף שיש הרואים בה דווקא רמז לחיים רצופי צער של עקרות ובשורת עקידת יצחק. הגיל מתואר בסדר יורד, מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, כמקובל בלשון המקרא, והחזרה על המילה שנה בכל תקופה מלמדת ששרה שמרה על יופי טבעי ועל טהרה מחטא לאורך כל ימיה. הסיכום שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה בא להעיד שכל שנותיה היו שוות לטובה, והיא השכילה לחבר בין חיי החומר לרוח עד שהשלימה את מכסת ימיה המדויקת שקצב לה ה'.