קרה לכם פעם שמישהו עשה עבורכם משהו כל כך משמח, ורציתם להודות לו מול כולם כדי שכולם ידעו כמה הוא נדיב? זה בדיוק מה שקורה לאברהם. הוא עומד במעמד מרשים מול תושבי המקום, שמכבדים אותו מאוד וקוראים לו אדון. הכבוד הגדול הזה מראה איך ההבטחה של ה' לאברהם התקיימה במלואה.
כאשר עפרון מציע לאברהם את השדה, אברהם רוצה להראות לו הכרת הטוב. הכתוב אומר וַיִּשְׁתַּחוּ, כלומר אברהם מרכין את ראשו וקוד קידה לעבר עפרון. הוא עושה זאת לִפְנֵי עַם הָאָרֶץ, ממש לעיני כל האנשים שנכחו שם. אברהם רצה לשבח את עפרון ולהביע תודה עמוקה על ההצעה הנדיבה שלו, כאילו הוא כבר קיבל ממנו את השדה.
המעשה הזה מלמד אותנו על הענווה העצומה של אברהם. בדרך כלל, אנשים חשובים נמנעים מלתת כבוד כל כך גדול לאדם אחד מול קהל רב, אבל אברהם לא נרתע מכך בכלל ולא חיפש כבוד לעצמו. מכיוון שעפרון עמד ממש מולו, אברהם הסתפק בהרכנת ראש בלבד מתוך נימוס, ולא היה צריך להשתטח לגמרי על הרצפה.