בראשית, פרק כ״ג, פסוק ג׳

תארו לעצמכם מצב שבו אתם מאוד עצובים, אבל פתאום אתם חייבים לאסוף את כל הכוחות שלכם כדי לעשות משהו חשוב ודחוף. זה בדיוק מה שקורה לאברהם. אחרי הבכי והעצב על הפרידה משרה, הוא מבין שעכשיו צריך לדאוג לה לקבר מכובד. המילה וַיָּקָם מלמדת אותנו שאברהם אוסף את עצמו, קם מהאבל ומתחיל לפעול. הוא גם קם על רגליו מתוך נימוס ודרך ארץ, כי עכשיו הוא עומד לדבר בפני אנשים אחרים. אברהם מתרחק קצת מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ, כי כשאדם יקר נמצא מולנו, ראוי לכבד אותו ולהתרכז רק בו. לכן, כדי לנהל את ענייני הקבורה, אברהם זז מעט הצידה. הוא פונה אֶל־בְּנֵי־חֵת, שהם תושבי המקום ומנהיגי העיר. המילה לֵאמֹר מגלה לנו שאברהם פעל בחוכמה רבה. הוא לא ביקש מיד לקנות את מערת המכפלה הגדולה, כדי שהם לא יבינו כמה היא יקרה וחשובה ויסרבו למכור. הוא התחיל בבקשה קטנה וצנועה מול כל תושבי העיר, כדי שהקנייה תהיה רשמית ומסודרת, ואף אחד לא יוכל להתחרט או לקחת ממנו את השטח בעתיד.