בראשית, פרק כ״ג, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שפגשתם אדם כל כך מיוחד וחשוב, שכולם מסביב רצו רק לתת לו את הדבר הכי טוב שלהם, בלי לבקש שום דבר בתמורה? כשאברהם ביקש מבני המקום, החתים, חלקה כדי לקבור את שרה, הוא דיבר בענווה וקרא לעצמו אדם זר. אבל בני חת ממש התביישו לשמוע אותו מקטין את עצמו ככה. הם רחשו לו כבוד עצום, ונציג אחד שדיבר בשם כולם פנה אליו בכבוד אישי ואמר: שְׁמָעֵנוּ אֲדֹנִי. הם הכריזו מיד: נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ. הם הסבירו לאברהם שהוא ממש לא נחשב לזר, אלא למנהיג דגול ורוחני שקיבל את הגדולה שלו מאת ה'. מתוך ההערצה הזו, הם הציעו לו: בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ קְבֹר אֶת מֵתֶךָ. הם הזמינו אותו לקבור את שרה במקומות הכי מכובדים שלהם, בלי לשלם ובלי להמתין. למרות שהם רצו לחלוק לו כבוד ולתת לו מקום בתוך מערות הקבורה המשפחתיות שלהם, אברהם סירב כי הוא העדיף לקנות חלקה נפרדת ומיוחדת רק למשפחה שלו. כדי להראות עד כמה הם רציניים, הם הבטיחו שאף אחד לֹא יִכְלֶה ממנו את קברו. פירוש המילה הוא לא ימנע. כלומר, אף אדם לא ימנע ממך לקחת את המקום, ואפילו אדם שכבר הכין לעצמו קבר מראש, יוותר עליו בשמחה למען אברהם.