יצא לכם פעם להיתקל באדם שמדבר אליכם בשיא הנימוס ומציע לכם משהו בחינם, אבל בתוך תוכו הוא מתכוון למשהו אחר לגמרי? זה בדיוק מה שקורה לאברהם כשהוא מנסה לקנות את השדה מעפרון. מול כל אנשי העיר, עפרון פתאום מבקש סכום ענק של אֶרֶץ אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף. כדי להישמע נדיב ולא קמצן, הוא מיד מוסיף בֵּינִי וּבֵינְךָ מַה הִוא. עפרון מנסה להגיד לאברהם: אנחנו הרי אנשים עשירים וחשובים, בשביל שנינו הסכום הזה הוא ממש עניין קטן וחסר משמעות.
עפרון אפילו מציע לו וְאֶת מֵתְךָ קְבֹר. שימו לב לאות ו' במילה וְאֶת, שבאה לחבר את הדברים ולומר: עזוב כרגע את עניין התשלום, קודם כל לך לקבור את שרה, ואת הכסף תוכל לשלם אחר כך מתי שתרצה. אבל אברהם חכם ומבין את התחבולה. הוא יודע שצדיקים מעדיפים לשלם מחיר מלא ולא לקבל מתנות. בנוסף, הוא חושש שאם יחכה, עפרון הערמומי עלול פתאום לדרוש מטבעות יקרים יותר. לכן, אברהם ממהר לשלם לעפרון את כל הסכום הגדול באותו הרגע, כדי לסיים את הקנייה ביושר ולוודא שהשדה שייך לו לחלוטין.