קרה לכם פעם שרציתם לבקש ממישהו טובה ממש גדולה, אבל דאגתם שהוא לא יסכים, אז ביקשתם מחברים שיעזרו לכם לשכנע אותו? זה בערך מה שקורה לאברהם. אנשי המקום מציעים לו לקבור את שרה באחד הקברים שלהם, אבל אברהם מסרב בנימוס. הוא לא רוצה רק להשתמש בקבר באופן חד פעמי, אלא לקנות חלקה פרטית שתהיה שלו לתמיד.
אברהם פונה לאנשי העיר ואומר להם שאם זה באמת אֶת נַפְשְׁכֶם, כלומר הרצון האמיתי וכוונת הלב שלהם לעזור לו, הוא מבקש שיעזרו לו לקבור את שרה מִלְּפָנַי, שזה אומר לקבור אותה במהירות כדי לתת לה כבוד ולא להשאיר אותה להמתין. הוא מבקש מהם: וּפִגְעוּ לי בעפרון. המילה הזו היא בעצם לשון של בקשה והפצרה. אברהם מבקש מהם שילכו ויבקשו מעפרון למכור לו את השדה.
אבל למה אברהם לא הולך בעצמו לדבר עם עפרון? עפרון היה אדם עשיר ומאוד מכובד, ובאותם ימים למכור את האדמה של המשפחה נחשב לדבר קצת מביש. אברהם היה רגיש וחכם, והוא לא רצה להביך את עפרון בפנייה ישירה. לכן הוא מבקש מאנשי העיר לפנות אליו בכבוד, כדי לרכך אותו ולגרום לו להסכים למכור את השדה בדרך נעימה ומכובדת.