בראשית, פרק כ״ג, פסוק ח׳

אברהם מסרב בנימוס להצעת החתים לקבורה זמנית, ומבהיר כי הוא מעוניין באחוזת קבר קבועה: אִם־יֵשׁ אֶת־נַפְשְׁכֶם, כלומר אם כוונתכם כנה לעזור לי לִקְבֹּר אֶת־מֵתִי מִלְּפָנַי במהירות וללא דיחוי, שְׁמָעוּנִי וּפִגְעוּ־לִי, הפצירו ובקשו עבורי בְּעֶפְרוֹן בֶּן־צֹחַר. אברהם נמנע מפנייה ישירה אל עפרון העשיר כדי לא להביכו, שכן מכירת נחלת אבות נחשבה לגנאי, וקיווה שפנייה מצד אנשי העיר תרכך את התנגדותו. בנוסף, השימוש במתווכים נועד להעניק לעסקה תוקף ציבורי שיאפשר לעקוף חוקים מקומיים האוסרים מכירת קרקע לזרים. מהלך זה נועד גם למנוע מעפרון להפקיע את המחיר בעקבות דחיפות העניין, ולשמש כמבחן לכנותם של בני חת ולהכרתם בזכותו של אברהם לרכוש את המקום לצמיתות.