בראשית, פרק כ״ג, פסוק י״א

עפרון דוחה את הצעתו המקורית של אברהם באומרו לֹא אֲדֹנִי, ומסרב לקבל תשלום, להיעזר במתווכים או להגביל את העסקה למערה בלבד. הוא מצהיר הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, מאחר שהקמת קבר תוריד את ערך הקרקע החקלאית כולה, או כדי לעקוף את האיסור המקומי למכור אחוזת קבר לאדם זר. מאחורי הצעת החינם מסתתרת כוונה לאלץ את אברהם לרכוש נחלה שלמה שלא ביקש, מתוך ידיעה שאדם מכובד כמותו לא יסכים לקבלה ללא תשלום מלא ומופקע. השימוש בפועל בלשון עבר, נָתַתִּי, מבטא ודאות מוחלטת כאילו הקרקע כבר עברה לרשות אברהם באופן מיידי. ההכרזה כי הדבר נעשה פומבית לְעֵינֵי בְנֵי עַמִּי נועדה להעניק למתנה תוקף משפטי ולמנוע ערעורים עתידיים כדי שימהר קְבֹר מֵתֶךָ, אך אברהם סירב להסתמך על הבטחות אלו והמתין עד שביצע קניין חוקי תמורת תשלום מלא.